להתחבר לילדה הפנימית לתת ליד להתפרע עם הצבעים להכתים את הבד בכתמי צבע עזים, ללא שיפוט .
להתרחק ,להסתכל על היצירה לאהוב .
לחזור הביתה לתלות את הציור על הקיר, להתבונן בו שוב , לחזור ולהיות המבוגרת השיפוטית: הרי לא יתכן שעשיתי אותו כל כך מהר, הוא כל כך שטוח, חסרות בו שכבות של עומק. מה זה הצהוב הזה בשמים?
לצבוע שוב את השמים , לתת עוד אפיון לפרחים צורה אחרת לגבעה הירוקה, ו..... קלקלתי!
מזל שיש לי את הצילום של הציור הראשוני.
יש הבדל גדול בין ציור על קנווס שאמור להתלות על הקיר לעומת עבודה ביומן הוויזואלי שהוא אישי ופריטי וחוץ ממני אף אחד לא צריך לראות אותו. רמת השיפוטיות יורדת מאוד ודווקא אז היצירתיות עולה, כי אין לחץ ואין פחד.
תהליך מדהים של שיחרור .
