זה התחיל בילדות בערך בגיל שש, כאשר טרגדיה משפחתית זעזעה את עולמי , נפער בתוכי חור שחור, הרגשתי כל כך נטושה ובודדה . הדרך הזמינה ביותר , הנחמה המהירה שיכולתי לקבל כדי למלא את החור השחור הזה היה האוכל. תחושה זו אני מנסה להעביר ביומן הוויזואלי שלי, לחוזר למקורות לבדוק מה קרה שם ? למה בגיל שש התחלתי להשמין ? להבין ולרפא את המקום הכואב הזה . באמצעות האומנות רמת הכאב אט אט יורדת .
