לרקוד את החיים ,
לפתוח רמקולים עם מוסיקה שגורמת לי להתרגש, הקצה נכנס לי לדם וגורם לעצמות שלי לרצות לנוע, המוסיקה גורמת לי לשכוח לגמרי מי אני ומה הם המגבלות ששמתי לעצמי, וכשזה קורה אני מרגישה משוחררת,
לא אכפת לי איך אני נראית בעיני עצמי או האחרים.
אני מבטאת את עצמי דרך הגוף, את התשוקות העצורות שבי, את הרגשות הנסערות, את השמחה ואת העצב. אני מרגישה כל איבר בגופי ומקשיבה לו : איך הוא מרגיש? האם יש כאב? איזה רגש יש בו?
הגוף מתמסר בגמישות הנכונה לו, מאפשר לי לנסות תנועות חדשות שמעולם לא ניסיתי, משתחרר בקלילות ורוצה לעוף גבוה ממש כציפור.
אני פורשת ידיים המשולות לכנפי הנפש ורצה בקלילות בחדר , מסתובבת ומסתובבת במעגלים מסחררים עד כלות.
נעצרת....
ופתאום אני מרגישה אושר גדול, הדם זורם בקצב של חיים מתחדשים, נושמת עמוק את ההוויה המחדשת וצועדת אחרת בשבילי החיים.